ירדן נולד במארס 1996 בירושלים. בגיל שנתיים אובחן כמי שנמצא על הרצף האוטיסטי, ולימים הוגדר כאספרגר בתפקוד גבוה. ירדן החל לדבר בגיל מאוחר. הוא איחר גם לצייר. הוא פסח על שלב השרבוט והקשקוש המאפיין התנסויות של פעוטות במדיה. בגיל ארבע צייר לראשונה. זה היה ציור מאובחן וחד־משמעי, ציור של משפחה. מאז לא הפסיק ירדן לצייר. כשהגננות בגן השפתי שבו למד ביקשו להכין פלקט או שלט, ירדן נקרא למשימה. ברבות הזמן השתכללו הטכניקות שלו. הוא לימד את עצמו להשתמש בתוכנות אנימציה, פיסל בחומרים שונים והשתמש בטכניקות מגוונות ליצירות שלו.

ירדן למד לדבר, לקרוא ולכתוב, וכשעלה לכיתה ה׳ הוא עבר ממסגרת של חינוך מיוחד לבית הספר הדמוקרטי בקריית אונו, ושם סיים את לימודיו. השנים הללו היו משמעותיות מאוד כי הוא קיבל הכרה כאמן לא רק מבני משפחתו אלא ממורים, מחברים ומקהילת בית הספר, שהייתה אינטימית, כמעט משפחתית.

לאורך השנים נחשף ירדן במידה רבה לאמנות ולאמנים. הוא ביקר בגלריות ובמוזיאונים, הלך לחוגים וגם נפגש עם אמנים מקצועיים, שהקדישו לו מזמנם. כשסיים את לימודיו התנדב לשנת שירות לאומי במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. בשנה זו עסק בהפקת חוברות לימוד, באיור ובהכנת אביזרים ששימשו בהדרכות ובתצוגות במוזיאון.

באוקטובר 2015 עבר ירדן להתגורר בשדרות והתחיל ללמוד במכללת ספיר במחלקה לתרבות הפקה ויצירה.

בפברואר 2016 שם קץ לחייו. ירדן היה אמן אינטנסיבי מאוד. עבד, יצר, חקר ולמד כל הזמן. עבודתו המובאת בספר היא מעט המחזיק את המרובה.